לחשוב חכ”מ זה לראות חצי כוס מלאה
גיל כרונולוגי – גיל פסיכולוגי – גיל ביולוגי
כששואלים אותי “בת כמה את?” מתכוונים לגיל שלי מיום הלידה עד למועד השאלה. כולנו מכירים את זה כגיל כרונולוגי.
אחרי שאני מגלה את גילי הכרונולוגי התגובה תהיה: “מה את אומרת , את בכלל לא נראית, וכולנו מכירים את זה כגיל ביולוגי. כאילו קיים איזשהו סטנדרט איך אשה בגילי צריכה להיראות. לרוב את הגיל הביולוגי רואים על הפנים. יש אנשים בני 40 כרונולוגית והם יראו בני 60 ביולוגית , וליהפך.
יש עוד גיל – הגיל הפסיכולוגי גיל שהחשוב בו זה איך אנחנו מרגישים. יש ימים שאני מרגישה בת 20 וימים שאני מרגישה בת 100.
מי אחראי בגוף על מראה צעיר יותר , חיוני ולא מסגיר את הגיל הכרונולוגי? ולא – אלה לא כל המנתחים הפלסטיים למיניהם, הבוטוקסים, ההשתלות וההתערבות החיצונית, אלה דווקא חומר המצוי בגוף שלנו ונקרא טלומר. מסתבר שאם נאפשר לחומר הזה להיות ארוך ולא להתקצר נמנע הזדקנות מהירה של הגוף והגיל הכרונולוגי לא יסגיר את הגיל הביולוגי.
מה זה טלומר?
העתקתי מוויקיפדיה הגדרה המסבירה את חומר הזה,וכך כתוב: ” טלומר (באנגלית: Telomere) (מקור השם ביוונית: “טלוס” = קצה, ו”מרוס” = חלק, דהיינו החלק הקיצוני) הוא אזור הקצה של הכרומוזומים, המכילים את החומר התורשתי שבגרעין התא. לכל כרומוזום שני קצוות ולפיכך – שני טלומרים, המיועדים בעיקר להגן עליו, בדומה לדרך בה מוגן שרוך נעל על ידי האגלט (קצוות השרוכים העשויים פלסטיק).”
אל תחשדו בי לרגע בהבנה בפיזיולוגיה כלשהי , או שעולם הביולוגיה והרפואה מוכרים לי. אפילו את המושג מויקיפדיה הבנתי רק ברמה המאפשרת לי להבין שמהותית, הטולומר הוא שאחראי על תהליך ההזדקנות שלנו . אנחנו נולדים עם טלומרים ארוכים וכל פעם שהתא הזה משכפל את עצמו הוא מתקצר. כשהוא מתקצר באורך למצב שבו הוא לא מסוגל להתחלק יותר- חייו נגמרים, וזוהי בדיוק ההזדקנות.
למי יש טולומרים קצרים? לאנשים במצבי מחלות כמו סוכרת, מחלות לב, דלקות פרקים , אוסטופורוזיס, וכד’.
מה עושים עם הטלומרים האלה?
איך גורמים להם פחות להתחלק ואולי אפילו להתארך, ואם לא להתארך, לפחות לשמור על האורך שלהם? וכל זה כדי לשמור על גיל ביולוגי נמוך. ב2009 הוענק פרס נובל למגלי הטלומרים, לחוקרים אליזבת בלבורן , קרול גריידר, וג’ק שוסטק. הם הצליחו לגלות את האנזים שמאריך את הטלומר!!! במילים אחרות הם הצליחו לגלות איך להאט הזדקנות של תאים . ראו קישור , בסוף המאמר על עבודתם המבורכת.
הם גילו שאחת הסיבות המשפיעות על האורך של הטלומר הוא הסטרס והלחץ. הסטרס והלחץ גורמים לטלומר להתקצר!!! מהו המקור העיקרי לסטרס, לדאגות, לחרדות לפחד? הגורם שמשפיע על הלחץ הוא לא חיצוני אלא גורם פנימי , סובייקטיבי אישי והוא לא פחות ולא יותר,המחשבות שלנו. הנה דוגמא: למשל, חלינו בשפעת. יהיו כאלה שיחשבו: איזה אסון, אני אפסיד ימי עבודה, הבוס יכעס, הוא יוכל לפטר אותי מה יהיה? – וכד’ תוצאה : טלומרים מתקצרים!!! ויהיה מי שיחשוב: כמה ימי מנוחה לא יזיקו לי, הגוף מבקש את זה וכדאי להקשיב לו” תוצאה: טלומרים מתארכים!!!
דוגמא נוספת: מישהו “חתך” אותי בדרך, במהירות מופרזת במצב שיכול לסכן אותי. מחשבה אחת יכולה להיות : “חסר אחריות, הוא לא מתחשב בי, לא אכפת לו כלום”- התקצרו הטלומרים ,
מחשבה אחרת יכולה להיות: “מזל שלא קרה כלום, היה יכול להיות יותר גרוע” – טלומרים מתארכים או לפחות, לא מתקצרים. אם כך , המטרה שלנו היא לבחור מחשבות שלא יגרמו לנו ללחץ, כדי שהטלומר לא יתקצר ונראה צעירים מכפי גילנו . הבשורה המעודדת היא שדווקא אנחנו יכולים לשלוט על המחשבות בבחירה מודעת, ואין ספק שזו דרך זולה ופחות כואבת מהתערבות כירורגית על ספת הפלסטיקאי.
איך מאמצים מחשבות שלא יגרמו ללחץ?
בכל רגע נתון אנו יכולים לבחור להתמקד ב”יש” ולא ב”אין”. בחירה במחשבה חיובית מאפשרת להשפיע על הביולוגיה של הגוף. יש כלים רבים המאפשרים לבחור במחשבה חיובית כשמשהו לא נעים קורה. אציע כאן 2 כלים מנטלים להורדת הלחץ ו – 2 כלים פיזיים.
מודל אפר"ת:
הכלי המוכר והידוע של מודל אפר”ת . המודל מניח שהפרשנות הניתנת לאירוע מסוים, משפיעה על תוצאותיו. הפרשנות שלנו לאירועים היא בד”כ אוטומטית , בלי להתעמק אז הפרוש יכול להביא לתוצאות בלתי רצויות, כמו לחץ , למשל .
המודל כולל 4 שלבים א – אירוע פ – פירוש ר – רגש הנגזר מתוך הפירוש ת – תגובה , תוצאה הנגזרת מהרגש.
דוגמא: א – אירוע: הרכב “חתך” אותי בדרך. פ – פירוש: הוא לא אחראי, לא מתחשב בחוקי הדרך, הוא לא מתחשב בי!!! ר – רגש: כעס. ת – תגובה: צעקות או התכנסות בשתיקה וכו’.
והתוצאה העיקרית – אני בלחץ – סטרס!!! לאותו אירוע יכולה להיות פרשנות אחרת, שתוביל לתוצאה שונה לחלוטין: א – אירוע: הרכב “חתך” אותי בדרך. פ – הוא ממהר כי הוא מסיע יולדת לבי”ח, ר – רצון לסייע, אמפטיה , ת – אפנה לו דרך אסע לאט כדי שיעבור אותי וכו. מאגר הפרשנויות הוא בלתי נדלה. תמיד יכולה לעלות למחשבה פרשנות אחרת . פרשנות חיובית תנתק אותנו ממעגל הסטרס והלחץ.
נשימות עמוקות.
נשימה עמוקה עתירת חמצן מגרה את עצב הוואגוס. העצב הזה – הכי ארוך בגוף , שנקרא גם “העצב התועה”, בגלל המסלול המפותל שהוא עושה, כשהוא מגורה ע”י החמצן הוא מורה למוח לשחרר הורמונים שנקראים דופמין .הדופמין הוא סוג של כימיקל שנמצא במוח ומספק לנו תחושות חיוביות כמו האושר, ההנאה, ריכוז, ומיקוד במשימות . כמה נשימות עמוקות מכניסות את הדופמין לפעולה המאפשרת רגיעה ויציאה ממעגל הלחץ.אתם כועסים על מישהו או משהו, אתם במצוקה? נשמו כמה נשימות , הדופמין יעשה את העבודה ויבוא שלום על ישראל.
לשנות את מצב הרוח!
אנחנו בהחלט יכולים להשפיע על מצב הרוח שלנו. על מצב הרוח היא עצבית-נירולוגית. ד”ר מארק היימן מוכיח בספרו “מוח מנצח” במחקרים על התחומים הקליניים של הבריאות, שזיכרון מעצים,משפיע על המוח . הזיכרון מעורר את עצב הוואגוס, משפיע על מערכת העצבים הפרה-סימפתית, מייצר אצטיל כולין , מולקולה פחמימנית קטנה המשמשת בבעלי חיים רבים כולל האדם כמוליך עצבי, המעביר לתאים מסר של שלווה ושמחה. מבחינת התת-מודע, הזיכרון המעצים כאילו קורה שוב. כי החלק הזה של המוח – לא מבדיל בין אמת למציאות. מסקנה: כדאי לצבור זיכרונות של הצלחה ולהשתמש בהם ברגע של כעס או עצב או פחד, וכד’.
“ איזה מזל ש…”
כלי אחר הנקרא: "איזה מזל ש…." . כל פעם שאנחנו בסיטואציה של כעס, תסכול, דאגה, מצוקה, מרירות, נעצור לרגע ונחשוב (אפשר גם לרשום את זה), למשל, איזה מזל ש….ומקשרים לסיטואציה. “איזה מזל שחליתי רק בשפעת ולא ביותר גרוע”. אפשר לעשות רשימה ארוכה של משפטים שכולם יתנו תשובה חיובית ל”איזה מזל ש….”כשמחפשים אפשר למצוא דברים טובים שקורים מכל מצב נתון.הכלי של “איזה מזל ש…” עוזר לנו לראות את ה”יש”. וכדי לשפר את השמחה כדאי לבחור חכ”מ ולראות את חצי הכוס המלאה. האם אנשים שמחים חיים יותר? מחקרים רבים תומכים בגרסה הזו , שיש קשר ישיר בין אורך החיים לשמחה. מחקרים מראים שאורך הטומרז משתנה באורח חיים התומך בתזונה בריאה, תמיכה קבוצתית, מדיטציה, תנועה.
בקבוצת האימון “אפשר לשקול אחרת” לומדים על כלים נוספים לשליטה על לחץ וסטרס, כדי להיות בשמחה עם טלומרים ארוכים ונראה צעירים מגילנו הכרונולוגי.
“פרס נובל לרפואה למגלי הטלומרים והטלומרז הבונה אותם”
http://www.hayadan.org.il/nobel-prize-on-telomeraz-051009
“על טלומרים וטלומאזות : המפתח להזדקנותה תא או הנצחת חייו”
http://telem.openu.ac.il/courses/c20214/telomers.htm