חשיבה חיובית – המחקר!

לשיתוף המאמר:

כולם יודעים שחשיבה חיובית מועילה לחיים, אבל קל לדעת – קשה ליישם!  באופן האינטואיטיבי הראשוני אנחנו, רגילים לראות את חצי הכוס הריקה, להתייחס לשלילי ולראות את ה"לא" . לשנות צורת חשיבה דורשת מודעות ותירגול.

הפסיכולוגית ברברה פרדריקסון מאוניברסיטת צפון קרוליינה, פרסמה מאמר, בו היא מספקת מסקנות מפתיעות הנוגעות לחשיבה חיובית ולהשפעה שלה על היכולות שלנו. חלק מהתובנות שלה מובאים כאן, בתקווה שזה ישכנע את הקוראים לאמץ חשיבה חיובית וגם לתרגל אותה.

מה מחשבות שליליות עושות למוח ?

דמיינו טיול ביער  ולפתע נמר מופיע בדרך. ברגע שזה קורה, המוח מייצר רגשות שליליים – במקרה הזה, פחד. חוקרים כבר מזמן הבינו שהרגשות השליליים האלה מתוכנתים במוח כדי לשרת מטרה מסוימת. כשהנמר מופיע בדרך לדוגמה, צריכים לברוח. שום דבר אחר כבר לא משנה ואנחנו מרוכזים בנמר, בפחד שהוא יוצר ובדרך שבה אפשר להימלט ממנו. מסקנה:, רגשות שליליים מצמצמים את המחשבות!  באותו הרגע אפשר לטפס על עץ, להרים מקל או לזרוק אבן, אבל המוח מתעלם מכל האפשרויות האלה כי  הן לא נראות רלוונטיות כשעומד נמר ממול. זהו אינסטינקט יעיל במיוחד שעוזר להציל את חיים. בחברה שלנו אין צורך לדאוג מפני נמרים שיצוצו פתאום, והבעיה היא שהמוח שלנו עדיין מתוכנת להגיב לרגשות שליליים באותה הדרך – על ידי התעלמות מהעולם החיצוני וצמצום האפשרויות שרואים מסביב. אם למשל רבים עם חבר טוב, או בן/בת זוג, הכעס והרגשות עלולים להשתלט עד לנקודה שבה אי אפשר לחשוב על שום דבר אחר פרט עליהם. אם למשל יש לחץ לגבי משימות רבות שצריך לעשות במהלך  היום, יתכן ויהיה קושי להתחיל לעשות אותם כי החשש והפחד שלא יתאפשר להצליח בביצוע מונעים ומשתקים את האפשרות להתחיל בכלל.  אם למשל מרגישים רע, כי לא עושים ספורט, או לא אוכלים בריא, המסקנה תהיה שאנחנו  עצלנים ושאין לנו כוח רצון ומוטיבציה. בכל אחד מהמקרים האלה, המוח "מכבה" את העולם שמסביב ומתרכז אך ורק ברגשות השליליים (פחד, כעס, לחץ וכדומה…) בדיוק כמו שהוא עושה במקרה עם הנמר. רגשות שליליים מונעים מהמוח את היכולת לראות את האפשרויות הרבות שיש בסביבה.

מה מחשבות חיוביות עושות למוח ?

פרדריקסון בדקה את ההשפעה של רגשות חיוביים על המוח באמצעות ניסוי שהיא ערכה . היא חילקה את הנחקרים שלה ל-5 קבוצות, ולכל קבוצה הראתה קטע וידאו שונה. 2 הקבוצות הראשונות ראו וידאו שיצר אצלם רגשות חיוביים (אושר וסיפוק), קבוצה מספר 3 הייתה קבוצת ביקורת שראתה וידאו ניטרלי שלא יצר רגשות משמעותיים, ו-2 הקבוצות האחרונות ראו וידאו שיצר רגשות שליליים (פחד וכעס). לאחר הצפייה, כל משתתף התבקש לדמיין את עצמו במצב שבו הוא חווה רגשות דומים לאלו שראה בווידאו ולכתוב מה היה עושה. כל משתתף קיבל דף שבו היה רשום "הייתי רוצה…". התוצאה הייתה: אלו שראו את הווידאו השלילי כתבו פחות דברים מאשר אלו שראו את הווידאו החיובי. המסקנה:  כשחווים רגשות חיוביים כמו אושר, סיפוק או אהבה, רואים יותר הזדמנויות בחיים.

איך חשיבה חיובית עוזרת לבנות מיומנויות חדשות?

היתרונות של הרגשות החיוביים לא פוסקים לאחר כמה דקות. למעשה, היתרון המשמעותי ביותר של הרגשות החיוביים הוא שיפור היכולת ללמוד ולפתח מיומנויות שבהן אפשר להשתמש בשלב מאוחר יותר בחיים. הדוגמה הטובה ביותר לכך היא ילדים; למשל, חשבו על ילד שרץ בגינה, מתנדנד בנדנדות ומשחק עם חברים. הוא משפר את היכולות האתלטיות (מיומנות פיזית), את היכולת לשחק ולתקשר עם אחרים (מיומנות חברתית) ובנוסף את היכולת לחקור את העולם שסביבו (מיומנות יצירתית). בעזרת משחק והנאה, דברים שילדים עושים הרבה יותר מאתנו המבוגרים, הם זוכים ברגשות חיוביים רבים שעוזרים להם לבנות מיומנויות בצורה יעילה ובעלת ערך רב לחיי היומיום שלהם. המיומנויות האלה נשארות אתם לזמן רב הרבה יותר מאשר הרגשות שעזרו לפתח אותן. שנים לאחר מכן, היסודות של התנועה האתלטית עשויות לעזור לילד להפוך לספורטאי, יכולת התקשורת שלו יכולה לעזור לו למצוא עבודה בקלות רבה יותר ואף להצליח בה, ויכולת הסקרנות שפיתח תעזור לו ללמוד בכוחות עצמו יכולות חדשות שיעזרו לו להתפתח עוד יותר. פרדריקסון קוראת לתהליך הזה "תאוריית ההרחבה והבנייה" (Broaden and build), משום שרגשות חיוביים עוזרים להרחיב את האפשרויות הקיימות שבראשנו, אשר בתורם עוזרים לנו לבנות מיומנויות חדשות ומספקים משאבים לקבלת כלים רבים יותר בהמשך החיים. רגשות שליליים עושים את ההפך. למה? כי  בניית מיומנויות לשימוש עתידי זה לא תהליך שרלוונטי לאיום מידי (כמו נמר בדרך).   המסקנות של המחקר מוכיחות שכדאי לכולנו לאמץ חשיבה חיובית ולהשיג את הרווחים הללו.

איך משפרים חשיבה חיובית בחיים?

  1. מדיטציה: מחקרים עדכניים יותר של פרדריקסון ועמיתיה חושפים כי אנשים שמבצעים מדיטציה מדי יום חווים הרבה יותר רגשות חיוביים מאלה שלא. כפי שניתן לצפות, ממצאי המחקר מוכיחים גם שאנשים שעושים מדיטציה בונים מיומנויות יעילות לטווח הארוך. לדוגמה, 3 חודשים לאחר שהמחקר המדובר הסתיים, האנשים שעשו מדיטציה מדי יום הציגו מודעות רבה יותר, חוו תחושת מטרה משמעותית בחיים, שיפרו את היכולות החברתיות שלהם ואף הפחיתו סימפטומים של מחלות מהן סבלו.
  2. כתיבה: במחקר שפורסם במגזין חקר האישיות, נבחנה קבוצה של 90 סטודנטים שפוצלה ל-2 קבוצות. הקבוצה הראשונה נתבקשה לכתוב על חוויה חיובית משמעותית בכל יום למשך 3 ימים רצופים, והקבוצה השנייה נתבקשה לכתוב על נושא שנבחר עבורם. 3 חודשים לאחר מכן, הסטודנטים שכתבו על החוויות החיוביות חוו מצב רוח טוב יותר וחוו פחות בעיות רפואיות. אכן, מספיקים 3 ימים של כתיבה על חוויות חיוביות כדי לשפר אפילו את הבריאות שלכם בטווח הארוך.
  3. משחק: זמן למשחקים במהלך השבוע העמוס יכול להועיל. כדאי לתת הזדמנות ליהנות, לחייך ולחוות רגשות חיוביים בדיוק כמו ילדים קטנים. אם יש ילדים, אפשר לעשות זאת יחד איתם. אם אין ילדים, אפשר לחזור להיות ילדים בלזמן קצוב. להציע לחברים מהעבודה לשחק כדורגל, טניס או כל ספורט אחר בסוף השבוע, מה שיגרום לחייך ולשפר את הבריאות הנפשית והגופנית.

מה קודם למה: אושר להצלחה או להפך?

אין ספק שאושר נוצר כתוצאה מהצלחה והשגת המטרות והשאיפות. ניצחון בתחרות, קבלה לעבודה נחשקת, מציאת אהבה – כל אלה הם דברים שמספקים לנו אושר וסיפוק בחיים. אך לעתים קרובות, אנחנו טועים וחושבים שאושר הוא תמיד תוצר של הצלחה.כמה פעמים חשבתם לעצמכם, "אם היה לי _____, הייתי מרוצה." או, "ברגע שאשיג _____, אהיה מסופק." כמובן שלפעמים עלינו לדחות את האושר שלנו על מנת לספק את המטרות שיצרנו לעצמנו, אך תאוריית ההרחבה והבנייה של פרדריקסון מוכיחה כי אושר הוא הכרחי לבניית מיומנויות שעוזרות לנו להשיג את השאיפות שלנו. במילים אחרות, אושר יוצר הצלחה, והוא גם התוצאה שלה.

חשיבה חיובית היא אינה רק הרגשה חמימה ונעימה. כמובן שנחמד להיות מאושר, אך לאושר יש תפקיד חשוב אף יותר בחיים, ובעזרתו אפשר לשפר את בריאות ולחדד את היכולות והמיומנויות . כדאי למצוא  דרכים להיות מאושרים יותר , בין אם באמצעות מדיטציה, כתיבה, משחק, נגינה או כל דבר אחר שמעלה חיוך על הפנים. תקופות קצרות של רגשות חיוביים יעזרו לראות את האפשרויות הרבות שיש בחיים ולפתח מיומנויות שיהפכו לכישרונות בטווח הארוך. כדאי להכניס אושר לחיים והמוח כבר יעשה  את השאר.

קראו עוד על "מודל ההרחבה והבניה" , של הפסיכולוגית ברברה פרדריקסון !

לשיתוף המאמר:

צרו קשר