מחזה רגיל בפורים:  הורים, מצוידים במצלמה, ילד בוכה ותחפושת ביד. למרות הכיף, השמחה, הצבעוניות והרעש – פורים זה  לא רק צחוקים. אז מה קורה לפעוטות שחגיגות עם מסכות ופנים מאופרות לא ממש מרנין , בלשון המעטה.  לפעמים לא יעזרו גם שכנועים או כעסים של הורים. לא כל הילדים מצליחים להתחבר לשינוי בחברים ,  לגן רועש או ליריות ברובי הצעצוע , ולפעמים קשה החיבור גם לצבעוניות המוגזמת של החג. החלק המרגיע הוא כי התופעה היא כלל עולמית , לא רק ילדי ישראל ובטח לא רק הפעוט שלכם.

למה זה קורה?

הסוד טמון בשלב ההתפתחותי הנורמטיבי של הילד. שלב שהוא סובייקטיבי , נורמלי , ותואם גיל. מספר מחקרים הראו כי תוכן הפחדים משתנה לפי שלבי ההתפתחות,

ילדים בגיל הינקות וילדים צעירים מראים פחדים מדברים שנמצאים "כאן ועכשיו" (למשל פרידה מהורים, אנשים זרים, רעשים).ילדי גן מראים יותר פחדים מדברים דמיוניים, למשל ממפלצות ויצורים דמיוניים. ילדים מבוגרים יותר בגילאי בית ספר יש פחדים יותר ראליים, למשל פורצים וגנבים ובהמשך מתפתחים גם פחדים בהקשרים חברתיים. 

נתמקד בגיל התינוקות והפעוטות  :

 חרדת הזר– מגיל 8 חודשים למרבית התינוקות העדפה בולטת לדמויות מוכרות ורתיעה מאנשים שלא פגשו. חשיפה הדרגתית לזר, בניית יחסי אמון בינו לבין הדמות , מאפשרת לילד להגדיל את מעגל האנשים שהוא יכול לרגיש נוח בקרבתם.  זהו פחד התפתחותי, בפורים מתייחס הילד למסכה כפנים לא מוכרות ואף מפחידות, והוא לא  מתייחס לאדם שמתחת.  תינוק, לא מבין שמתחת למסכה עשויה להיות דמות מוכרת ואהובה. על פי תפיסתו הדמות המוכרת "נעלמה" מעיניו. על כן, יש להימנע משנוי דרמטי בחזות או מהסתרת הפנים עם מסכה או צבעי הסוואה.

 פחד מליצנים, מסכות ותחפושות (חשש שעשוי לקבל ביטוי כבר מגיל 8 חודשים) – תינוקות לא מבינים את המושג תחפושת או מסכה. מיקי מאוס, ליצנים או דמויות רובוטיות עלולים להוות לגביו דמויות מפחידות . מסכה מפחידה או היתולית היא עדיין מבחינת הילד פרצוף לא מוכר ומוזר. כדאי  לגלות רגישות וכבוד לחששות הילד ולהימנע מהנטייה לקרב אותו לדמות שאינה מוכרת או מפחידה עבורו. בנוסף, מה שנראה בעיני המבוגר "חמוד" או "יפה" לא תמיד נראה כך לפעוט. עד שיגבש הילד את העדפותיו ואת בחירותיו, על פי סביבתו התרבותית, יש לכבד את אי רצונו של הילד ללבוש, לחבוש תחפושת או מסכה . על רקע זה אפשר גם להבין את התנגדותו להשתתף בתהלוכות פורים או מסיבת חג. לילדים רכים יש העדפה ברורה לפרצופים סימטריים, לפנים אנושיות ופנים של ילדים. גם תינוקות שהראייה שלהם עדיין לא מושלמת, מתחברים יותר בקלות עם פרצופים סימטריים ואנושיים לכולנו יש אזור במוח שתפקידו הוא לזהות פרצופים, כל מה שמעוות וחורג מהפרצוף הקלאסי מכניס את המערכת של הילדים ללחץ ומתפרש כסכנה.    

מה אפשר  לעשות????  

 הכנה :  בעזרת  משחק וספרים

משחק  ילדים  יוכלו ליהנות מההתחפשות לאחר שהתחילו לשחק משחק דרמטי-מסמל. בגיל שנה וחצי ילדים מתחילים להשתמש בחפצים כדי לקדם את המשחק הדרמטי. ישתו מכוס "לחיים" , ישתמשו בטלפון לשיחה דמיונית , ויכינו עוגות מפלסטלינה. בגיל שנתיים וחצי אפשר לדלות רעיונות למשחק ולתחפושת משמעותית עבור הילד מהתבוננות בילד המגלה עניין במשחק ולהציע תחפושת שתעשיר את המשחק (רופא, אחות, חתן, כלה, אמא, אבא) לשלב צעדים ריקודים וקולות שמחקות חיות או אנשים – "חתול" " כלב" "לדפוק על דלת" או פעילויות מוכרות כמו: יום הולדת לבובה, למשל.

משחק דרמטי, משחקי "כאילו"- פנטזיות ודמיון מהווים חלק חשוב בהתפתחות תקינה של ילדים. עידוד משחק דרמטי – משמעו עידוד הילד להתפתחות וצמיחה לחשיבה ודמיון. השימוש בעזרים כמו בובות , בובות –יד, בובות אצבע, כובעים, צעיפים וכד', מעשיר את הפעילות.

ספרים:

וכשזה  קורה:

חשוב להביע אמפתיה, לא להמעיט מהפחד של הילד ולא לבטל אותו.  לא להימנע מהתחפשות, אפשר להתפשר על חלק מתחפושת ע"פ בחירת הילד. אם קשה לבחור אפשר להתחבר לדמויות אהובות עליו. למצוא את הדרך לתמוך, אך לא לגונן, לעזור, אך לא להימנע. בחירה: לתת לילדים לבחור ולנבור בתיבות תחפושות וביגוד- לפעילות, לפתח את דמיונם, את היצירתיות, השפה ואת התמיכה החברתית. אפשר להניח תיבת מסכות לעיניים או "מסכה על מקל" שאינה מולבשת כלל ליד מראה ובפינת הבגדים הכובעים והתחפושות.

דאגו לתחפושת נעימה, לא מסורבלת ונוחה . תחפושות פשוטות: נוחות ומינימליסטיות די בהן כדי שהילד ירגיש את חווית ההתחפשות. תחפושת נוחה מאפשרת לילד חופש תנועה כמו גם יכולת לפשוט את הבגד בהתאם לרצונו.

חלופות: תנו לילד לשנות ולהתחרט גם לגבי תחפושת שהוא "רצה בה". זהו חגו של הילד. נחשוב שגם התנהגותו היא חלק מאווירת ה"נהפוך הוא". איפור וצביעת הפנים: תחפושת שנבחרה בהסכמת הפעוט /ילד או ביוזמתו והכוללת צביעת הפנים (ליצן או שוטר עם שפם). עמדו מול המראה וצבעו בשלבים. אחרי כל קטע תנו לילד זמן להתבונן ולהתרגל לדמות המשתקפת

בהרחבה על פחדים וקשרים חברתיים בקישור לפסיכולוג ד"ר  יונתן קושניר :  "פחדים וחרדות של ילדים ומתבגרים"

אודות "פחדים של ילדים " , בהרחבה,  בקישור: פחדים של ילדים – יש מה לעשות

                                                      חג פורים שמח לכולם.