1. חייבים למצוא איזון. אם נשענים יותר מדי לצד אחד, נופלים. רמב"ם כותב, בהתייחסו למידות שונות ותכונות-אופי, שאדם צריך למצוא את שביל הזהב של דרך האמצע ולא לנטות לקיצוניות זו או אחרת. לכן, חשוב תמיד לשים לב לאיזה צד נשענים.
2. גם אם נופלים – קמים ומנסים שוב! זו לא הנפילה שקובעת את הערך , אלא איך קמים על הרגלים.
3. בהתחלה נופלים הרבה, אבל כשצוברים ניסיון אפשר להגיע ממש רחוק! המיומנות היא סידרה של למידה מטעויות. כך אנו לומדים ללכת ולדבר וכך צומחים ומתפתחים בכל התחומים.
4. אם מסתכלים למטה על האדמה, במקום להסתכל ישר קדימה, מאבדים שיווי משקל ונופלים. קל מאוד לחיות בבועה קטנה ולהיות עסוקים בה. אבל אז, לא רק מנותקים מהעולם – אלא בסופו של עניין אנחנו מתנתקים מעצמנו. כדאי להרים מבט ולהביט סביב, להתחבר לעולם שמסביב.
5. כשיש עיקול בדרך, צריך לזרום אתו, להתכופף מעט לכיוונו! אסור להילחם בו או להישען לצד השני, כי אז אפשר ליפול.
6. יש אנשים שרוכבים על אופניים רק בשביל הכיף והריגוש שבדבר. אבל אופניים בעצם עוזרים לנו להגיע למחוז חפצנו.
יש אנשים שמאמינים שהחיים נועדו רק לריגושים. הם לא מבינים שיש מקומות שצריכים להגיע אליהם. החיים הם האמצעי – לא המטרה הסופית. אנחנו אמורים להגיע למקום כלשהו בחיים, לצמוח מבחינה פנימית. כדאי לברר לגבי היעד כי אם נדע להשתמש בכלים שיש, נוכל להגיע רחוק!
7. האופניים לא זזים מעצמם. האופניים וגם החיים זקוקים לבני אדם שיפעילו אותם. בלי אדם מאחורי ההגה, שמכוון ומקבל החלטות הגיוניות ושכליות, אי אפשר להגיע לשום מקום!
8. כשאנחנו ממש טובים, אפשר לעשות פעלולים. אחרי שרוכבים על אופניים המון זמן, אפשר להתחיל לעשות את הדברים המיוחדים, כמו להרים את הגלגל הקדמי ולנסוע רק על הגלגל האחורי. כמו בחיים: הניסיון הופך למיומנות ייחודית וקלה.
9. רכיבה בירידה יכולה להיות מהנה ומרגשת, אבל רק רכיבה בעלייה מחזקת את השרירים. החיים מחשלים , בעיקר אם מתמודדים עם קשיים!
10. אי אפשר להמשיך לנצח. יש אנשים שהיו רוצים לחיות לנצח ומאמינים שזה אפשרי. אבל בדיוק כמו רכיבה על אופניים, הגוף בסופו של דבר מתעייף וצריך לחזור הביתה.
הדבר החשוב הוא ליהנות מהנסיעה ולהגיע ליעד!