איך אני יודעת שאת סופרוומן?!
תבדקי אתי אחד לאחד!
תחום ההורות? תחום העבודה? אחזקת הבית? זוגיות-עושה כמיטבך? כלכלית-שותפה ואכפתית? אז למה בתחום היציאה ממעגל ההשמנה, זה לא מצליח?
קצת חקרתי – קצת בדקתי ושאלתי וגיליתי אוסף של סיבות.
מוזמנת לבחון מקרוב….אולי תמצאי אור בקצה המנהרה….
יש לנו מסגרת!
 כל תחום אחר יש לנו מסגרת.
עבודה, בדרך כלל 08:00-16:00. אם את עצמאית קרוב לוודאי שיש לך מסגרת שעות. 
פעולות בבית – יש לך לו"ז לניקיונות, קניות וכד',
חוגים לילדים – תמיד בזמנים קבועים , זמן נכדים וכו'.
איפה אין לנו מסגרת? בתחום האוכל אין לנו מסגרת. אוכלים כשבא לנו.
בסוף היום כשנותר זמן לעצמך – מגיע לך פיצוי….
מהרב יובל אשרוב , למדתי שבחלק הבהמי שלנו, החלק ההישרדותי, המטרה שלנו , כדי להמשיך את קיומנו בעולם הזה עוד לפני טיפוח הרוח, יש לנו, 2 משימות לדאוג להם.
א. לאכול-כדי לדאוג שנחייה.
ב. להזדווג כדי לדאוג להמשכיות האדם.  
והנה הפלא ופלא, בשני המטרות האלה נבראה הכי הרבה הנאה ותענוגות.
אנחנו , בחרנו להשיג אנרגיה , וכמה שיותר כזו, מהר. בלי יגיעה. למדנו לקצר הליכים.
ליצור הנאה מרבית וגם כמה שיותר בלי להתאמץ.
בתחום של האוכל – יותר קל לקבל אנרגיה מחפיסת שוקולד-2500 קלוריות, במקום לאכול איזה 40 ראשי חסה.
הנאה מהירה – אנרגיה גבוה….הכי קל שיש.

מהם כללי המשחק?
בכל תחום אנחנו לומדים להכיר את כללי המשחק. יודעים לפרש-ליישם-להתנהג לוגית.
בתחום האכילה אנחנו לא יודעים כלום, מאיך זה מתנהל.
למה?
כי אנחנו שבויים ומטפלים רק באוכל בצלחת. אבל אף פעם לא במערכת ההפעלה. לא למדנו, איך זה באמת עובד, מה יש מתחת למכסה המנוע… ומה שקורה באמת, לא קורה בצלחת.
איך המוח שלנו חושב, במה כדאי להתמקד, איך לגעת באמונות שלנו ולדעת לשנות אותם, ועוד ועוד. 

כוח הבחירה ניתן לאדם לבחור על איזה מסך הוא מסתכל!
המוח, מהיותו "מסך מפוצל", רואה את העולם בצורה כפולה:
התת מודע, הרגשי  הילד הקטן שבנו רואה בעולם מקור להנאה, כיף וריגושים.
ביהדות הוא נקרא "נפש". מהמונח-לנפוש.
העולם מבחינתו קיים כדי לספק את היצרים והתאוות שלו – לתגמל אותו על רגעי הצלחה ושמחה, ולפצות אותו על רגעי תסכול ועייפות. מבחינתו העולם הוא קלאב מד.
ומולו יש את המוח המודע, הלוגי , השכל המבוגר האחראי , שרואה בעולם מקור להתפתחות אישית ולהגשמה.
ביהדות נקרא: "רוח". נע ונד, מחפש כיוון. בודק, חוקר, בונה תכניות . ולכן הוא יודע לקחת אחריות על חייו – לתכנן צעדים קדימה, ללמוד מיומנויות ולייצר הצלחה.
כוח הבחירה מאפשר לנו לבחור ולהחליט דרך איזה מסך להסתכל.
איך זה עובד?
כשהמוח יוצא לבנק לקחת משכנתא, הוא משתמש בלוגי בהיגיון בלבד.
אבל כשהמוח יוצא למסעדה, ארוחת שישי או מארח חברים – הוא משתמש רק במוח הרגשי.
השאלה היא – למה דווקא עם אוכל זה ככה?
אחת התשובות היא – כי האוכל מקוטלג ל"כיף" ולא ל"אחריות".
 – המוח לא יכול בלי לקטלג את המציאות .מכאן נובעות הסטיגמות/פרדיגמות/אמונות.
ויש לו למוח קטלוג של הרגשי ויש לו קטלוג של הלוגי.
כל עוד האוכל מקוטלג כ-כיף, הנאה, פיצוי או תגמול, תמיד הוא יהיה בשליטת בעל הבית של "קלאב מד" הכל כלול, של הרגשי.
אם האוכל יעבור לפרדיגמת ה"אחריות", הוא יעבור להחלטות של המוח הלוגי – תפריט מאוזן, אוכל למטרות הזנה ובריאות, נקודת שובע, וכו'.
השינוי הוא קשה כי המוח מעדיף את המוכר על פני הזר.
בגלל זה יש בעולם פגיעה במיעוטים, בשחורים, במהגרים…
אבל מי שרוצה שינוי כדאי שיבין – כל שינוי הוא קשה. עד שהוא כבר לא !

התחילי לשנות!
הרשמי לתוכנית "אפשר לשקול אחרת".
להמשך קריאה באותו נושא :
מה לעשות עם "אני מאמין" שתגביל אותי?