חשבנו שרעב זה משהו אכזרי, מזיק, לא בריא. אז חשבנו.
לא להיות רעב, זו דאגה, הישרדותית – קיומית , שאולי פעם, בעידנים אחרים נאלצנו להתמודד אתה.
אנחנו מאמינים שלהיות רעבים זו בושה, רעב זו שואה, מצוקה, היא מתקשרת לתקופות צנע, זה מזכיר תמונות של ילדים רעבים עם בטן נפוחה מביאפרה ועוד ועוד. זה לא בכדי שכל אם שמגיע לאסוף את הילד מהגן, השאלה הכי חשובה לצוות היא: "אכלה? / אכל?", כאילו קרה שילד גווע מרעב בתקופתנו המודרנית. )
רמב"ם בהנחיותיו העביר את המסר, שכדאי להישאר באופן תמידי עם רעב קל, ולאחר ארוחה להיוותר עם רמת שובע של 3/4 משובענו. במילים אחרות לא להגיע לשובע מלא של 100%, אף פעם.
וכרגיל רמב"ם צדק.
תראו איזה יתרונות מוצא המדע היום, למה שידע רמב"ם לפני 850 שנה.

כדי לבחון את יתרונות הרעב נתבונן בהורמון הגרלין שאחראי על תחושת הרעב . אגב הורמון השובע – הנוגד לגרלין הוא הורמון הליפטין.
מסתבר שלחלק מתפקידיו יש יתרונות משמעותיים לגוף, יתרונות שיעזרו להחליט שלפעמים כדאי להיות רעבים….
אז מי הוא זה הגרלין הזה ומה היתרונות בלהיות רעבים?

גירוי תיאבון: גרלין ידוע בתור "הורמון הרעב" מכיוון שהוא מעורר תיאבון. הוא נקשר לקולטנים ספציפיים במוח, וגורם לשחרור חומרים המגבירים את הצורך במזון.

ויסות מאזן אנרגיה: לגרלין תפקיד מכריע בשמירה על מאזן האנרגיה בגוף. זה עוזר להבטיח שצריכת האנרגיה מהמזון תואמת את צרכי האנרגיה של הגוף. על ידי גירוי התיאבון, גרלין מגביר את צריכת המזון כאשר מאגרי האנרגיה נמוכים ומקטין אותה כשמאגרי האנרגיה גבוהים. איזון זה חיוני לשמירה על משקל גוף בריא.

עיכול משופר: הורמון הגרלין מפעיל את מערכת העיכול, מכין אותה לקבל ולעבד מזון. משפר את הפרשת אנזימי העיכול וחומצת קיבה, מה שמוביל לעיכול ולספיגה טובים יותר של חומרים מזינים, באופן הזה הוא משפיע גם על התנועה והתרוקנות הקיבה. זה מגביר את תנועתיות המעיים, מה שמסייע לעיכול ולספיגה של חומרים מזינים. הוא מאיץ את ריקון הקיבה, ומאפשר למזון לעבור מהקיבה למעי הדק בצורה יעילה יותר. זה עוזר למנוע אי נוחות ונפיחות שיכולים להתרחש כאשר האוכל נשאר בקיבה זמן רב מדי.

שחרור הורמון גדילה: גרלין ממריץ את שחרור הורמון הגדילה מבלוטת יותרת המוח.
הורמון הגדילה חיוני לגדילה ולהתפתחות, לכל הגילאים ולא רק לילדים. הורמון הגדילה מחדש תאי זיכרון, תאים שנשחקים ונפגעים במהלך הפעילות היומיומית , כמו למשל, תאי שריר מיקרוסקופים שנפגעים עקב פעילות גופנית, כמו גם לשמירה על הרכב גוף בריא וצפיפות העצם.
על ידי קידום שחרור הורמון הגדילה, גרלין תורם לתהליכים פיזיולוגיים חיוניים אלו.

השפעות על מחלות ניווניות: מחקרים מתפתחים מראים שלגרלין יש השפעות על המוח, כמשפר הישרדות של נוירונים המגנים מפני מחלות ניווניות, כמו פרקינסון ואלצהיימר. גרלין גם ממלא תפקיד בוויסות דלקת במוח, שיכולה לתרום להגנה עצבית.

השפעות הגנה על הלב: גרלין נקשר להשפעות הגנה על הלב, כלומר מסייע בהגנה על הלב מפני נזק. הוכח כי הוא משפר את תפקוד הלב, מפחית דלקות ומקדם צמיחת כלי דם. תופעות אלו עשויות לתרום למניעת מחלות לב וכלי דם, כגון אי ספיקת לב ומחלת לב איסכמית.

ויסות מצב הרוח: יש עדויות המצביעות על כך שגרלין ממלא תפקיד בוויסות מצב הרוח. קולטני גרלין נמצאים באזורים במוח הקשורים למצב רוח ולתגמול.. כמה מחקרים הראו שגרלין משפר את מצב הרוח ומפחית תסמינים של דיכאון.

חושים מוגברים: בזמן רעב, החושים הופכים עירניים יותר ומתחדדים. הסיבה היא שהגוף נמצא במצב של מוכנות לחפש ולצרוך מזון. חוש הריח, הטעם והראייה שלך יכולים להיות רגישים יותר, מה שמאפשר להעריך וליהנות מהאוכל שלך אפילו יותר.

בהירות מחשבתית מוגברת: רעב מחדד את המיקוד והריכוז. כאשר הגוף זקוק להזנה, הוא נותן עדיפות לתפקוד המוח כדי להבטיח שנוכל למצוא מזון. זה מוביל לשיפור היכולות הקוגניטיביות ולבהירות מחשבתית.

ניהול משקל: תחושת רעב היא איתות טבעי לכך שהגוף זקוק לדלק. על ידי הקשבה לרמזי הרעב ואכילה כשבאמת רעבים, אפשר לשמור על משקל בריא. זה עוזר למנוע אכילת יתר ומקדם מערכת יחסים מאוזנת עם אוכל.

הערכה מוגברת לאוכל: רעב יכול לגרום להעריך את הטעם והסיפוק שבאכילה יותר. כשרעבים, אפילו מזון פשוט ובסיסי יכול להיות משביע להפליא. זה מאפשר להתענג על הארוחות ולפתח קשר עמוק יותר עם האוכל שצורכים

חיזוק כוח רצון ומשמעת עצמית: חווית רעב מחזקת את כוח הרצון והמשמעת העצמית . זה מלמד לדחות סיפוקים, להתנגד לבחירות מזון לא בריא, ולקבל החלטות יותר מודעת לגבי מה שאוכלים.

כדי להסדיר ארוחות בזמן, לבחון רעב ושובע,

כדאי להתחיל עם
"לעוף על הגוף"