עידוד זו הדרך היעילה לעורר אצל כולנו את המוטיבציה החיובית וגם אומץ לחזק את הרגשת הערך העצמי ותחושת המקובלות האישית.
עידוד אם כך, הוא להעלות את תחושת הערך, מחד, ומאפשר לקבל את הילד גם כשלא מקבלים את ההתנהגות שלו, מאידך. אנשים מעודדים הם אמיצים לעשות דברים בפעם הראשונה, אינם פוחדים מהכישלון וכשיבוא הם יצמחו ממנו.
התחושה של YES I CAN מקורה בעידוד. האומץ להיות בלתי מושלם נובע מהעידוד. עידוד זה בעצם התחברות למשאבים והיכולות. עידוד זו הזדמנות לתת לאדם אחר לחגוג את עצמו.
הדרך הראשונה להרגשת השייכות והערך מתפתחת בעקבות שפע של חוויות מעודדות בימי הילדות. הילד סופג אותה במשפחה והיא נשארת אצלו לכל ימי חייו. הוא מרגיש שהוא וכל היתר שווים ושייכים למשפחה ללא תנאי וללא ביקורת. מי שיש לו הרגשת שייכות וערך בלתי מותנית ממוקד תמיד בעניין בו הוא שקוע ולא במאמץ לתפוס לעצמו מקום, ,הוא פשוט יודע שיש לו מקום. הוא לא מבזבז אנרגיה על חרדות בקשר ליוקרה שלו כמו למשל, מחשבה האומרת" מה יהיה אם אני לא אקבל ציון גבוה", הוא לא עסוק רק בעצמו ויש לו פנאי נפשי להסתכל מסביב ולראות את הצרכים של האחרים ושל המצב, לעבוד וליצור.
תחושת השייכות היא הקרקע הכי מתאימה לצמיחה של האינטרס חברתי. מי שמרגיש בטוח במקום שלו ושייך למשפחה ולקהילה, רוצה לתרום לרווחתן ככל יכולתו, למשל, במילים פשוטות, הילד עוזר בבית וחוץ מכל אלה, יש לו שלווה בלב ושמחת חיים.
על מה מעודדים ילדים?
מעודדים ילדים על ניסיון לא רק על הצלחה ועיקר אם אין הצלחה! כדי שיהיה אומץ להתמודד עם האתגר בפעמים הבאות. שמים דגש על הדברים החיוביים שנעשו, על העוצמות, על מה שיכולים ללמוד מטעויות. זאת כדי לשמור על אומץ הלב, להתמודד עם אתגרים חדשים וכדי שלא ייווצר ניסיון להשיג את אותה תחושת שייכות בדרכים שליליות. מי שמסוגל לעשות משגה ולהיכשל בלי שירגיש שערכו ירד, הוא אדם בעל אומץ רוח. האומץ להיות בלתי מושלם. ללא אומץ כזה תתקוף לעיתים הרגשה של ייאוש.
עידוד מאפשר להתחיל שוב לאחר כישלון. כל מה שמרפה את האמון העצמי הוא מייאש. אם זו ביקורת, או הקפדה מופרזת של ההורה.
כל פעם שאנו עושים משהו שעוזר לילד להגדיל את האמונה בעצמו אנו מעודדים אותו ומעלים את הדימוי העצמי שלו. השאיפה שלנו היא שהערך שלו לא יהיה תלוי בהצלחותיו או כישלונותיו או בכך שהוא טוב יותר או פחות מאחרים, אלא רק מתוקף היותו הוא שווה ערך. שהוא יאמין בעצמו שהוא מסוגל לדברים, שיהיה לו אומץ להתנסות בדברים חדשים. באופן זה הוא יחווה הצלחה ועוד הצלחה, וכך הביטחון העצמי שלו יגדל והוא יקבל אומץ ותחושת מסוגלות להמשיך ולקיים את משימות החיים.
עידוד מאמן ילד להעריך את עצמו בעצמו.
הוא מאפשר לעשות הערכה עצמית אם הוא מרוצה ממאמצים ומבטיח שלא יפתחו תלות ולרצות אחרים. "האם את מרוצה מהציון שלך?" ולא לאמר "אני מצפה שתעשי…"
לעיתים הורים מתמקדים בתיקון טעויות: "…לא ככה…בואי אני אראה לך" הילד חווה מיקוד בטעויות או החזקות. הנטייה של הילד לחשוב:" אני לא עושה טוב…אני לא שווה ". בשיטה הזו מאמנים את הילד לראות מה לא טוב, מה לא בסדר, ומתמקדים בשלילי.
איך נכון לעודד ילדים?
מקשיבים הקשבה מלאה ומשקפים במילים את המצב, את הרגשות. מתייחסים למאמץ, לדרך ולא לתוצאה או להישג. בודקים למה הוא זקוק, מה הוא חושב לעשות ולהציע עזרה. להתעלם ככל האפשר מהנקודות השליליות ולהתרכז בחיובי, להאיר את הצדדים החזקים, העוצמות והכוחות. לעיתים יספיק מבט, לחיצת יד, חיבוק. חשוב מאד שהעידוד יועבר באופן כנה וכמובן אמפתי.
משפטי עידוד שכדאי לאמץ לביטחון העצמי
אתה גורם לי להתגאות בך מדי יום מחדש / הרעיונות שלך נהדרים / אני שמחה להיות ההורה שלך/ חשוב לי לשמוע מה אתה חושב בנושא / אני מאמין ביכולות שלך / אני מאמין לך אני יודע שעשית מה שיכולת / כיף להיות לצדך / הצלחת לשמח אותי אני מקבל אותך בזכות מי שאתה / אני מחכה לרגע שנהיה ביחד/ אף פעם אל תפסיקי להיות כל כך סקרנית / גם אם לא היום הצלחת, הדרך שלך הייתה נכונה / הסיפורים שלך מאוד מעניינים אותי /אתה מאוד עוזר לי… / זו הייתה שאלה נהדרת / אני מעריכה את היכולת שלך ל….. / הצלחת לשמח אותי כי …./ אני אוהבת את ה… יצירתיות שלך / חוש הומור שלך / השנינות שלך וכד' / לחברים שלך יש מזל שמכירים אותך / זו הייתה בחירה חכמה.
משפטי עידוד נוספים
אני לומדת ממך דברים חדשים כל הזמן / אני מבינה אותך גם אם אני לא מסכימה איתך / אני שמחה שהחלטת לנסות שוב / אני מרגישה שאתה מתבגר מיום ליום/ חשוב לי להקשיב לך / זה היה אמיץ מאוד מצדך / לייק / זה מתקדם בצורה טובה / תפסת את זה / איזה שיפור / זה הכי טוב שהצלחת עד היום / מזל טוב / זה בכיס שלך / זה קטן עלייך / אני בטוחה שאת גאה בעצמך / רעיון מעולה / עוד פעם אחת ותצליחי / את מדהימה אותי כל פעם מחדש / כל הכבוד ש…/ עכשיו בטח כלום לא יעצור אותך / עשית זאת ידעתי שתצליחי.
מילים מסתתרות ומשמעותן בתוך המילה 'עידוד'
עָד – מתייחס לשאלה כמה לעודד? לעודד עד שזה מסייע, לשים לב למינון.
יֶֶדֶע – צריך לדעת איך לעודד / צריך ידע על האדם שמולנו כדי לדעת איך לעודד ספציפית אותו.
יָד – מושטת לעזרה.
דָי – כשזה לא עובד טוב, כשזה לא מתאים למקבל.
דֹוֹד – משפחה כדבר שתומך, מסייע עוד – כשזה עובד טוב.
דָד – הנקה, נתינה, הזנה.
עֶד – שיראו מה קורה לי.
עִי – חורבות עידוד לא מוצלח כמחליש ומפרק.
וִי – לסמן וי כשהעידוד ניתן כדי לצאת ידי חובה ולא מכוון במדויק ובלי התכוונות לאדם שממול.
וֶי – ויי זמיר, אוי ויי, כשעידוד מתבלבל עם רחמים.
דוּד – מֵיָכָל, הכלה.
יֹוֹד – יוד על פצע, מרגיע, מרפא, מנחם.
יָָעָד – יעדי העידוד / עזרה לאדם להגיע ליעד … בטח יש עוד.