כדי לגייס את התת מודע ליציאה ממעגל ההשמנה כדאי להכיר אותו, את התפקידים שלו ובעיקר את הדרך בה הוא מתקשר איתנו. יש לו כמה תכונות שיכולות לסייע בעיבוד מידע והימנעות מאכילת יתר. כדוגמא:
תת המודע יוצר הרגלים: המוח הרגשי יודע לשמור על האנרגיה שלו. הוא עושה את זה ביצירת הרגלים, כדי שלא יהיה צורך לשקול כל פעם מחדש, איך להתנהג בכל סיטואציה, למשל, הרגלי ההשכמה, צחצוח שיניים, האופן בו מתלבשים וכו בתחילת יום , תמיד זהים כל בוקר.. משנקבעו הרגלים הם יהפכו להרגלים אוטומטיים.
באכילה רגשית הרגלנו את המוח שכשיש רגש רע, כדי להשקיט כאב, צריך לאכול משהו מתוק.
אנחנו משתמשים בדרך להשקיט רגש רע באכילת סוכר, שנים על שנים.
לצערנו ההרגל הזה התקבע כהרגל אוטומטי.
מהו הרגל אוטומטי?
זה הרגל שהמוח יצר. כדי לחסוך אנרגיה. כבר אין בקרה, אין מחשבה שבודקת שוב אם כדאי או לא כדאי, אין בחירה….זה הפך לקבוע.
כדי לצאת מזה – כדאי לעבור תהליך בחינה מחדש של ההרגלים האלה.
אחת הדרכים היא לתרגל באופן עקבי הרגלי אכילה בריאים. לאמן את התת מודע שוב ושוב לאמץ הרגלים חדשים.
האמת היא – זה לא פשוט! המוח -תת מודע נאחז חזק חזק בהרגלים שלו. לשנות אותם – זה תהליך. לא "סוויץ'" וגמרנו.
מדיטציה ודמיון: אחת מצורות ההתקשרות של המוח הרגשי הוא דרך הדמיון. הוא לא מבין מילים.
תת המודע מגיב היטב להדמיה ולדימויים, לסמלים. כדי לגייס את המוח הזה לרצון לצאת ממעגל ההשמנה, כדאי לנצל את השפה אתו אפשר לתקשר.
דמיון ומדיטציה הם דרך להראות לו לאן אנחנו חותרים. בלשון ה-NLP זה נקרא "תכנות מחדש" . בלשון האימון הקלסי זה נקרא "חזון". אחת הדרכים ליצור חזון – אליו רוצים להגיע, זה לדמיין אותו. ליצור לו סוג של מטרה, יעד ולדמיין איך זה נראה, מה מרגישים, מה יגידו, כשהמטרה תושג. זה קורה בדימוי דרך החושים.
חז"ל קראו, לכוח הזה של המוח, בין שאר השמות שדבקו בו: "הכוח המדמה". אף הביאו הוכחות כתובות במקורות שלנו, איך "מחשבה יוצרת מציאות".
שינוי מחשבות ואמונות : לכל אחד באופן סובייקטיבי יש אמונות עמוקות לפיהם הוא פועל. פסיכולוגים יודעים לספר שבין גיל 6 לבין גיל 10, קיבענו כל מיני אמונות בכל מיני תחומים. למשל, מהו כסף, מהי זוגיות, מהו אוכל וכו' וכו'. המוח נאחז באמונות האלה, ותמיד יתמוך בהן, כי כך אנחנו תיכנתנו אותו. כל אמונה שאוחזים בה – היא תשפיע על ההתנהגות ועל ההחלטות.
האמונות האלה יכולות להוביל להצלחה ולקדם. , כמו למשל, אמונה שתומכת בכוחות הנפשיים, "אני יכולה ל…" , "אני יודעת להתמודד עם זה" "אין מצב שאני לא מצליחה …" וכדומה.
לעומת זאת, אם יש בראש, הרבה אמונות שמגבילות ולא מאפשרות התקדמות למטרה, לצאת ממעגל ההשמנה, למשל. כדוגמא: "אני שמנה, וזהו!" אמא שלי שמנה-אז זה גנטי". ועוד, אותן אמומות מגבילות יתממשו.
כל אמונה שקיימת בראש- המוח נאחז בה .
איך יוצאים מזה???
על ידי זיהוי אמונות שליליות והמגבילות שיש לנו לגבי האוכל, או לגבי הגוף או לגבי היכולת שלנו לשלוט בהרגלי האכילה שלנו, נוכל לתכנת מחדש את התת מודע עם אמונות חיוביות ומעצימות יותר. זה יכול לעזור לשנות את הלך הרוח סביב אוכל ואכילה, ולהפחית את הסבירות לאכילת יתר.
שיח פנימי חיובי : התת מודע – לא מבין מילים. מי שמתקשר במילים זה החלק המודע במוח. הוא יודע לבצע- לא לחשוב ולתכנן. כל אמירה הופכת עבורו למציאות. הוא לא מבין מילות שלילה: "לא" "אסור" "אל" וכד'. לצערנו שפת הדיאטה כמעט רובה ככולה משתמשת במילה "לא". "לא פחמימות" , "לא עוגות", "לא בצקים" "אסור …וכו' וכו'…
הוא מגיב למילים חיוביות. מחשבות והצהרות חיוביות יוצרות רגשות חיוביים, כגון שמחה, תקווה ואופטימיות. רגשות אלו מהדהדים עם התת מודע, יוצרים סביבה קליטה ופתוחה לשינוי וצמיחה.
ככל שנשדר הנאות נעימות עם אוכל בריא, נחזק קשרים חיוביים בתת המודע. זה עוזר ליצור מערכת יחסים חיובית יותר עם אוכל ולהפחית את הנטייה לאכילת יתר.
תת המודע יודע לווסת רגשות: תת המודע ממלא תפקיד משמעותי בוויסות הרגשות שלנו. על ידי פיתוח מודעות רגשית ולימוד מנגנוני התמודדות בריאים, נוכל לנהל טוב יותר רגשות שלילים במקום לאכול. יש הרבה טכניקיות להגביר מודעות ולגרום לשינוי התנהגות והרגלים.
חשוב!!!
שינוי הרגלים דורש זמן, עקביות וסבלנות. זה דורש מאמץ מודע לתרגל באופן עקבי הרגלים בריאים ולחזק אסוציאציות חיוביות. כשזה קורה – זה לתמיד.
לא רק שנפרדים ממשקל, מדיאטות או עיסוק מתמיד באוכל, השינוי הופך להיות ההרגל האוטומטי החדש.
כבר לא צריך לחשוב על זה יותר.
אם את מתמודדת מול אכילת יתר או אכילה רגשית ואת רוצה לגייס את המוח שלך לשינוי המיוחל ליציאה ממעגל ההשמנה, לתמיד מתחילים בהתמקדות בגוף-תוך נטרול מחשבות בראש.
למשך חודש אחד, נותנים לגוף מה שהוא צריך, לשיטתו של רמב"ם.
"לעוף על הגוף"