אכילה רגשית – קווים לדמותה!

לשיתוף המאמר:

אכילה רגשית היא התנהגות מרובת פנים עם תירוצים רבים שממציא לנו המוח הרגשי, אחד השמות של התת-מודע .
לחץ, שעמום, רגשות שליליים וחיוביים, הרגלים, השפעות תרבותיות ומשפחתיות, חוסר באסטרטגיות התמודדות חלופיות ולחצים חברתיים – כולם תורמים לנושא המורכב הזה.
זו חוויה נפוצה אצל אנשים רבים, המאופיינת בצריכת מזון בתגובה לרגשות ולא לרעב.
על ידי הכרה והבנה של הסיבות שמאחורי ההתנהגות, הכרת "מערכת ההפעלה הטבעית", אפשר להתחיל לפתח מנגנוני התמודדות בריאים יותר ולשבור את מעגל האכילה הרגשית.

איך אכילה רגשית מנחמת?

בכל רגש רע התת מודע  שואף "לגרש אותו". כי זה אחד התפקידים שלו הוא שואף לעונג, מחד, ולהרחקת כאב מאידך.
איך הוא עושה את זה ?
הוא מוביל את המוח לעלייה בסרוטונין, או בדופמין. שהם מוליכים שמעוררים תחושות של רוגע ושלווה שקט ותחושה נעימה.  
המזונות שמסייעים להפרשת הדופמין וסרטונין הם הפחמימות הבצקיים, הסוכרים והמעובדים.
כתוצאה מאכילה שלהם והפיכתם לסוכר כבר בפה, רמת הסוכר בדם עולה וכשהיא עולה, המוח מגיב באופן מידי ומייצר את  הדופמין וסרטונין, והעונג מגיעה ומרגיע את הכאב הרגשי.
התחושה הזו היא זמנית, בדרך כלל למשך של כ-20 דקות, ובהחלט לא מקיימת את ההבטחה וגורמת לתחושות אשמה, בושה ותסכול, ואפילו הופכת אותנו למכורים לסוכר.

איזה רגשות גורמים לנו לאכילה הרגשית הזו?
לחץ
אחת הסיבות העיקריות לאכילה רגשית היא לחץ.  כאשר אנשים נתקלים ברגש הזה, הגוף משחרר קורטיזול, הורמון שמגביר את התיאבון. התחושה הזו מביאה לדחף בלתי נשלט , לחפש אוכר סוכרי במטבח.
שעמום
גורם נפוץ, ברגעי בטלה או חוסר גירוי,  לפנות למזון כדרך להעביר את הזמן או לעסוק בפעילות מהנה. סוג זה של אכילה מתרחש בהיעדר רעב פיזי, מונע במקום זאת על ידי הרצון לסיפוק חושי או בידור.
רגשות שליליים:
כמו עצב, בדידות, חרדה ותסכול, כל אלה גם מובילים אנשים לאכילה רגשית.
פעולת האכילה יכולה לשמש כהסחת דעת מרגשות כואבים, ולספק מפלט זמני. מזונות מנחמים, המזוהים בדרך כלל עם צרכים שלא מתממשים.
רגשות חיוביים:
לעומת הרגשות השליליים  גם רגשות חיוביים מובילות לאכילה רגשית.
הקשר בין אכילה לתחושות של אושר ותגמול, מטפח תירוץ לאכילת יתר בהקשר של חוויות חיוביות,
ומחזק את הקשר הרגשי עם האוכל.
השפעות תרבותיות ומשפחתיות
החברה, המשפחה גם יכולים  להצדיק אכילה רגשית.
בתרבויות רבות, אוכל קשור קשר הדוק לאינטראקציות חברתיות.

ימי הולדת, חתונות, ערבי חגים, ימי שישי, או סתם אירוע חברתי, מציעים תמיד אוכל מרגש ,
וגורמים לזלילה בלתי נשלטת.
בנוסף גם התנהגויות כמו שימוש באוכל כפרס או כדרך להביע אהבה ודאגה, ומחדירים את הרגל האכילה הרגשית מגיל צעיר.
נזקים:
אכילה רגשית היא גורם משמעותי להשמנה ההופך להרגל אוטומטי.
לאורך זמן, אם אדם פונה באופן עקבי לאוכל בתגובה לרגשות או מצבים מסוימים, זה הופך להתנהגות נלמדת, שהופכת להרגל רע!
הקשר בין הרמז הרגשי לבין פעולת האכילה מתבסס, והופך לתגובה רפלקסיבית ולא להחלטה מודעת. התנהגות אוטומטית, לא מודעת.
דימוי גוף נמוך ובטחון עצמי
לחצים חברתיים ותקני דימוי גוף לא מציאותיים תורמים לאכילה רגשית. למשל: התפיסה שהאידאל של אישה הוא גוף רזה. ראו דוגמניות, כדוגמא.
הלחץ של הניסיון להתאים לתקנים האלה יכול להוביל לרגשות של חוסר מסוגלות ודימוי עצמי נמוך, שאחרים עשויים לנסות להקל עליהם באמצעות צריכת מזון.

אכילה רגשית היא לא הבעיה!
ברור לגמרי שאכילה ריגשית נועדה לעמעם את הרגשות. היא רק פתרון לבעיה הרבה יותר גדולה.

מה הבעיה ? 
הבעיה העיקרית היא למה אוכלים. מהו הצורך אותו ממלא האוכל המיותר הזה. ולזה דרוש מאמר אחר!

אם גם את רוצה להשתחרר מהאכילה הרגשית הזאת כדי לצאת ממעגל ההשמנה לתמיד, מתחילים בהתמקדות בגוף-תוך נטרול מחשבות בראש.   

למשך חודש אחד, נותנים לגוף מה שהוא צריך, לשיטתו של רמב"ם.
"לצאת מהמקרר"!

לשיתוף המאמר:

צרו קשר