גיליתי שיש לנו שתי שפות שאנחנו מדברים בו זמנית. השפה של הגוף – שהיא פשוטה, מאוד רציונלית טבעית, ויש שפה של הראש, שהיא מורכבת מאוד מטרתית ומשמיתית, ולצערנו מנצחת !!!
כמו עברית וסינית!
אלה 2 שפות ממש לא מסונכרנות. לגוף יש דרישות ובקשות למזון בריא, טבעי, הוא צריך שיגרה פשוטה, של 2-3 ארוחות מאוזנות ליום, 7-8 שעות שינה ביממה, 2-3 ליטר מים ליום, ו20 דק' -60 דק' פעילות ליום וזהו. זה כל הסיפור של הגוף.
הראש לעומת זאת זקוק לאוכל מגוון, יצירתי, שובר שיגרה, זקוק כי "בא לו", "רק עכשיו", "מגיע לו" "אחד ודי", הוא מפנטז על אוכל וגם חייב להגשים. הראש- אוהב חברים, ואוהב לבלות בילוי של אוכל איתם. הוא הולך שבי אחרי פרסומות ומניפולציות של יצרנים שמעוניינים למכור, הוא מתמכר להרגלים ומחשבות, ואנחנו שוב ושוב לא סופרים את הגוף, והולכים אחרי גחמות הראש!
הסיפור האמתי שלנו הוא לאזן בין 2 השפות. "לרסן" את שפת הראש, ולספק לגוף את השגרה שלו. קל להגיד – קשה ליישם. דמיינו שאנחנו מורידים את שפת הראש, נועלים ומעלימים אותה לחלוטין. ואנחנו מתייחסים ל"שפת הגוף" כך שהתפקיד של הגוף הוא "להגיד" מה הוא צריך, והתפקיד שלנו הוא למלא את הבקשות. בתמורה נזכה בכל הקופה – בריאות, משקל תקין, מראה חיצוני, ביטחון עצמי, שקט נפשי, אנרגטיות, ועוד. התפקיד שלנו הוא לא להחליט, אלא לבצע את הבקשות. לא נותנים לראש להכניס את השפה שלו. כל הפעולות שהיינו מדי יום הם בעצם אימון הגוף והמוח לחיזוק ההרגל, להיענות לשפת הגוף.
איך מגיעים להרגלים כאלה? איך משנים את המחשבות בראש, ומבינים ששפת הגוף אמורה להיות דומיננטית? בדיוק בזה עוסקת התכנית "אפשר לשקול אחרת"! התכנית עוסקת ב"אורח חיים בריא". מה פירוש המונח הזה? קראו : "מה זה אורח חיים