אחת הטעויות הנפוצות אותה אני שומעת הרבה
זה שאומרים לי:
“אין לי אכילה רגשית,
אני לא אוכלת כשאני עצוב/ה אני אוכל/ת כשאני שמח/ה.
אני אוכל/ת באירועים, בשמחות, עם חברים.”
למה כל הדוגמאות האלה הם גם אכילה רגשית?
כי אכילה רגשית מתחלקת לשני חלקים,
או שאנחנו אוכלים כדי להרגיע את עצמנו
או שאנחנו אוכלים כדי לרגש את עצמנו.
1. אנשים שאוכלים כדי להרגיע את עצמם –
כל מי שאוכל כשהוא עצבני עייף, כועס, עצוב,
מטרת האכילה זה להרגיע את עצמו.
2. אנשים שאוכלים כדי לרגש את עצמם.
כל מי שאוכל באירועים, בשמחות, עם חברים .
כאן מטרת האכילה היא להעצים את השמחה.
העצמת שמחה היא אכילה רגשית בדיוק כמו
אכילה שנועדה להרגיע.
כשאנחנו אוכלים ומנסים לקשר
רגש לאוכל זו אכילה רגשית!
אנחנו בעצם משתמשים באוכל
כדי לתת מענה רגשי.
להעצים שמחה זה לתת מענה רגשי באמצעות אוכל.
אם אתם מסוג האנשים שאוכלים אכילת יתר
כדי להעצים שמחה,
אני רוצה שתשאלו את עצמכם:
למה צריך לאכול אכילת יתר כדי להרגיש שמחה?
בהחלט ניתן להגיע לאירוע ולאכול אכילה נכונה,
אבל אם אתם חייבים לאכול אכילת יתר,
שאלו שוב את עצמכם:
למה לא ניתן להנות בלי אכילת יתר?
הרבה פתרונות
לאכילת יתר כשהיא רגשית.
על זה בפוסטים אחרים.
קורס דיגיטלי לרכישה מיידית:
“צאו מהמקרר – לנצח אכילה רגשית”
