רובכם יודעים שאני מאמנת אישית ומנחת קבוצות
ברבע המאה האחרונה, מומחית לכמה תחומים.

מעטים יודעים שבעבר הרחוק מאוד, בימי הפרעונים ,
הייתי שנים רבות מורה לחנ"ג (חינוך-גופני),
בוגרת ווינגייט, מדאסי"ת בצבא,
עם ותק הוראה במשה"ח של 16 שנה.
סאגה שהסתיימה לפני כ 30 שנה.

למה אני מספרת לכם את כל זה?

כי לאחרונה חזרתי לחדר כושר.
וגיליתי שמה שהיה לא מה שיהיה.
המכשור, התרגילים, הגישה, הדיבור עם המתאמנים
אפילו מבנה השיעור – הכל השתנה.
צנחתי מהמאה הקודמת לעולם אכזר – זר ומנוכר.
הרגשתי כמו זאת שבתמונה, צריכה סיוע, עזרה, תמיכה.

החלק המעודד הוא שהגוף זוכר!
לאט לאט – מיומנויות חוזרות.

הפטנט?
כמו בנפש גם בגוף , 
כמו באימון  coaching גם בספורט –

תרגול …תרגול…תרגול…ועוד פעם תרגול
היה מי שאמר:
"החזרתיות היא אם כל המיומנויות!"
אמר וצדק!

רוצים תרגול לחידוש הנפש?
איזה שינוי הייתם רוצים?