אילולא צרותיה,
לא הייתי מקימה גינה לתפארת ,
לא הייתי מגדלת זעפרן בחממה שבניתי,
לא הייתי מבינה שאוכלוסיית היעד שלי כמאמנת
היא על- פני הגלובוס כולו ולא רק בירושלים,
לא הייתי מוצאת זמן להרים קורס דיגיטלי לתפארת,
שנמכר ברשת , כהכנסה פסיבית,
"צאו מהמקרר-לנצח אכילה ריגשית"
לא הייתי לומדת קורס של נאדר בוטו,
ולא הייתי לומדת בדבקות תניא,
לא הייתי בונה קבוצת וואטסאפ
שנקראת "בעזרת ה- SHAR "
שבה אחת בשביל כולם וכולם בשביל אחת,
לא הייתי מחייה ,
יחד עם גנית בג'איו הקוסמת,
קבוצה לתפארת בפייסבוק,
ומקבצת כ 850 בעלי עסק
בקבוצה אחת שנקראת
לא הייתי בונה מאגר חברים וחברות חדש ,
לא הייתי יוצאת לטיולי שטח (בין הסגרים),
לא היו מזמינים אותי לנהל צהרונים בהר אדר
(טוב, זה דווקא אולי כן),
לא הייתי לומדת לנגן על חלילית אירית,
בוודאי שלא הייתי לומדת את נבכי הזום
והופכת אותו לכלי עבודה, שחוסך זמן .
לא הייתי מתמקדת בדיוק במה שאני רוצה,
ומנפנפת כאלה שממש לא בא לי עליהם.
אז מי אמר שנה רעה?
איך אני יודעת ש 2021
תהייה טובה מקודמתה?
תראו איזה רשימה של
כלים אדירים ציידה אותי
2020 הזאת!